התורה מספרת שלאחר שיעקב קבע מצבה במקום בו שכב, הוא קורא לעיר בית א-ל. אך התורה מציינת: "ואולם לוז שם העיר לראשונה". כלומר שמה המקורי של העיר, לפני שיעקב שינה את שמה, היה לוז. נשאלת השאלה: מדוע התורה הייתה צריכה להודיענו כי שמה המקורי של העיר היה לוז? מה למדנו מכך? לוז פירושו דבר פנימי, עמוק ומוסתר. אך דווקא הלוז הוא היסודי, הוא העיקר, הוא הכוח המניע, באותו חפץ / מקום / אדם בו הוא חבוי.
העולם כולו ידע כי באותו המקום, חבוי כוח פנימי, עמוק ומהותי. אך העולם לא הכיר בכוח הזה, הוא לא ידע מהו. לכן נקרא המקום לוז, כלומר יש כאן משהו יסודי מוסתר. יעקב הגיע למקום וגילה אותו, ולכן יכול היה לשנות את שם המקום. לאור זאת השאלה המתבקשת היא – מהו הכוח הזה. מהו הסוד שהיה טמון שם במקום?
בעת שיעקב חולם מתגלה אלי הקב"ה ואומר לו:
וְהִנֵּה ד' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ד' אֱ-לֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵא-לֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ: וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ: וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ:
עיון בדברי ד' אל יעקב מגלה, שכל דברי ד' הן הבטחות עתידיות: נתינת הארץ, ריבוי הזרע, השמירה שתהיה על יעקב וכל השאר. רק הבטחה אחת היא הבטחה על אותו הרגע: "והנה אנכי עמך". יעקב גילה את הסוד כי הקב"ה נמצא עם האדם בכל עת, בכל רגע נתון.
יש רק לפקוח את העיניים מהחלום, ולגלות שבכל מקום בו אתה נמצא זהו בית א-להים, זהו שער השמים – ריבונו של עולם מלא כל הארץ כבודו, והוא מצוי בכל אדם, בכל עת ובכל מקום....
חידות לשבת:
- כמה פעמים נזכר מלאך או מלאכים בפרשת השבוע? (2, 3, 4)
- לכמה אנשים נולדו בפרשתנו בנים? מיהם?
- איזה הר נזכר בשמו בפרשת השבוע?
שבת שלום ומבורך!!