אנחנו לאחר ימים של בחירות לעירייה ולמועצה ברחבי הארץ. התלבטויות רבות היו בתקופה שלפני הבחירות, מיהו המעומד הנכון לבחור בו. יש מי שנתן דגש על אמונתו של המתמודד לראש עיר כזו או אחרת והעדיף להתעלם משאלות של יושרה וכו' ויש מי ששם את הדגש על הפן המידתי הקודם לכל שיקול אחר. אכן שאלה מורכבת וננסה לתת בעז"ה תשובה (גם אם חלקית) מתוך פרשת השבוע.
בפרשת השבוע פוגשים אנו לראשונה את רבקה אימנו בצעירותה, כשנמצאה ראויה להיות אישה ליצחק ולאמא לבית ישראל. כידוע, נצטווה אליעזר על ידי אברהם ללכת "אל ארצו ואל מולדתו" של אברהם, בכדי לקחת אישה ליצחק.
אברהם שלל באופן גורף את בנות כנען, ואף השביע את אליעזר עבדו כל כך. הפרשנים התקשו: הרי גם בנות כנען וגם בנות ארם נהריים היו כולן שקועות בטומאת האלילים ועבודה זרה של אותם הימים? ומהי מעלתן של בנות חרן?
פירושים רבים נאמרו בדבר, ומיוחד הוא פירושו של הר"ן ובעקבותיו פרשנים נוספים. פרשנים אלו הדגישו את השחיתות במידות ובדרך ארץ כנקודת ההבדל. הכנענים- חוץ מעבודת האלילים- היו מושחתים גם במידותיהם, שטופים בעריות ובמעשים מגונים. ואולם בנות חרן, ובתוכן בנות משפחתו של אברהם, היו בעלות מידות טובות ודרך ארץ בסיסית למרות שהיו משובשות בדעותיהן.
לפי הסבר זה "ארצו ומולדתו" של אברהם, אינה רק המקום הגיאוגרפי בו הוא התגורר, אלא גם אווירת החסד ממנה יצא אברהם. ואכן, בבוא אליעזר לבחור את האישה הראויה ליצחק, ממקד הוא את התנאים דווקא בתחום זה של המידות ובמיוחד במידת החסד. פסוקים רבים מקדישה התורה, לתיאור של השקאת האיש והגמלים והצלחתו, וחוזרת על כך שלוש וארבע פעמים!
חזרה מרובה זו הביאה את רבי אחא ללמדנו כי: "יפה שיחתם של עבדי אבות, מתורתם של בנים". רש"י הסביר זאת: "הפרשה של אליעזר כפולה בתורה, ואילו הרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה".
במילים אחרות, הלכות שבת, פסח , בשר וחלב וכו' – נלמדים ממילה אחת, ואילו כאן מרחיבה התורה ללא גבול . מדוע? יש ערך רב במעשי אבות בספר בראשית. שכן את התורה לא לומדים רק מתוך ספר חוקים, אלא דווקא מתוך התנהגות נושאי התורה ולומדיה. כשנפגשים אנו עם דרכי אבותינו במסחר, במציאת אישה, ובחברה, לומדים אנו הרבה לקח ומוסר ממעשיהם. לזאת התכוונו חז"ל באומרם, שיתכן שהרבה "גופי תורה", באים לידי ביטוי במעשיהם של אבות האומה ועבדיהם.
חשיבות מרובה למעשים אלו, לא פחות מאשר להלכות רבות הרמוזות בתורה. חסדה של רבקה עם אליעזר והגמלים, ללא כל היכרות קודמת וללא כל תמורה, מהווה את עיקר הפרשה ומלמד מיהי הכלה הראויה לבן אברהם, ולהיות לבסיס לבית ישראל כולו. רבקה בזריזותה, ובחריצותה מזכירה את הכנסת האורחים של אברהם אבינו, שהייתה חשובה לו אפילו יותר מקבלת פני שכינה! מרבקה למדנו, כי התכונה החשובה ביותר בכדי להתקבל לעם ישראל ולהקים את עם ישראל היא המידות הטובות שיש לה.
ייתכן שמשום כך מתחילה התורה בסיפורי בראשית ולא בוחרת להתחיל מהמצוות הראשונות שנצטוו בהם ישראל במצרים (כשאלת רש"י בתחילת פירושו לתורה). ללמדנו - ש"דרך ארץ קדמה לתורה". רק לאחר שנלמד גמילות – חסד, ישרות ואהבת הבריות מאבותינו, נהיה רשאים לקבל את התורה בהר –סיני. תורה אשר עליה נאמר: "ותורת חסד על לשונה".
חידות לשבת:
- בפרשתנו נזכרים בגלוי וברמז ארבעה אנשים שמתו. מיהם?
- מהו המספר הכי גדול בפרשה?
- מיהם השניים "שנפלו" בפרשתנו?
שבת שלום ומבורך!!
